הסוד נחשף: איך הבירה של הוגרדן נשארת קרה גם בשיא החום?

הסוד נחשף: איך הבירה של הוגרדן נשארת קרה גם בשיא החום?

בירת הוגרדן אולי מיוצרת בבלגיה, אבל בלב שלה היא ילדת קיץ ישראלית | מה הופך את הליידי הבלגית לבירה הכי צ’יל בסביבה ומה הסוד שלה?

הוגרדן, בירת החיטה המקורית והוותיקה (בכל זאת, היא מיוצרת כבר מהמאה ה-15) מבוססת על שיטות ההכנה המסורתיות של הנזירים הבלגיים שהכינו אותה לראשונה. ההצלחה אמנם לא עלתה לה לראש (הקצף) אבל היא בהחלט לא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד, 573 שנה לא הולכות ברגל.

בישראל, הוגרדן צוברת פופולאריות בשנים האחרונות, הודות לקלילות שלה הטעם העדין והארומה הפירותיות-מתובלות. זו בירה שמתאימה לקיץ הישראלי כמו כפפה ליד, או אם נשתמש בדימוי פחות מיוזע – כמו ריבה לצנצנת. חוץ מזה – יש לה דרך מאוד מיוחדת לשמור על הקור שלה, וזה בול מה שאנחנו צריכים במזג אוויר חם כמו שלנו.

ריבה או בירה?

המיתוס הכי נפוץ לגבי הוגרדן קשור דווקא לכוס בה היא מוגשת, וטוען כי צורת המשושה שלה היא בהשראת צנצנות הריבה של הכפר הוגרדן (במקרה אותו מקום בו הבירה יוצרה לראשונה) ששימשו לשתייה כאשר היה מחסור בכוסות בירה נקיות. תושבי הכפר נהנו מהטעם המתוק ומשאריות העסיס שנותרו בתחתית הכוס, ושמו לב לדבר יוצא דופן –

הבירה נותרה קרה בתוך הצנצנת גם לאחר כמה שעות!   

אולי זו היתה שכבת הפירות שנותרה על הצנצנת, אולי סוג הזכוכית שהשתמשו להכנתה, אבל דבר אחד בטוח – כוס ההוגרדן קיבלה את צורת המשושה של צנצנות הריבה והדפנות שלה עבות מאוד, כך שהבירה נשארת קרה לאורך זמן וזאת מכיוון שחיתוך הזכוכית מבודד את הבירה מפני החום שבידי הלוגם ומגבילה את המגע עם פני השטח. אבל זה לא הכול.



מבנה המשושה של הכוס מאפשר לשפת הכוס להיפתח כך שהיא שומרת על ראש קצף חזק ויציב לאורך זמן שמגן על המשקה תחתיו ושומר על הארומה והניחוחות שלו, וגם על קרירותו. הבונוס הוא שכשאתם שותים מהכוס הרחבה, אתם זוכים להריח את הארומה טוב יותר וכך ליהנות מהניואנסים העמוקים יותר של הוגרדן.

ויש גם טקס שתייה אקסטרה צ’יל

חשבתם שבירה בת 573 שנה שותים ככה סתם? בהוגארדן ממליצים לשתות את הבירה שלהם מתוך כוס צוננת ששהתה בפריזר במשך כמה שעות כדי לאפשר לניחוחות ולטעמים שלה לבוא בידי ביטוי בצורה הטובה ביותר ולהפוך את הלגימה לחוויה ברמה שונה לחלוטין.

את טקס השתייה מתחילים בכוס נקייה או עם שאריות ריבה בתחתית (סתם סתם), מטים את הבקבוק והכוס בזווית של 45 מעלות ומוזגים. לקראת סוף הבקבוקים עוצרים, מנערים את הבקבוק במעגלים כדי לחלץ ממנו את משקע השמרים בתחתית ומסיימים למזוג כך שנוצר ראש קצף יפהפה.


ככה זה נראה: